שלוש רמות. שלושה מבטים. מסע אחד.
1️⃣ רמה-בסיסית – “מה אני מרגיש?”
כעס, פחד, בושה, קנאה…
הקורס ייקח אותך דרך כל רגש בנפרד – ותראה מה באמת עומד מאחוריו.
2️⃣ רמה-בינונית – “מי מרגיש בי?”
מתחילים לשים לב שיש בתוכך יותר מקול אחד.
אתה לא רק מרגיש – אתה גם מסתכל על מה שאתה מרגיש. זה השלב שבו אתה מפסיק להזדהות.
3️⃣ רמה-מתקדמת – “לפני הרגש”
אם תישאר מספיק זמן, תגיע למקום שבו כבר אין מאבק.
אין צורך להבין. אין צורך לשפר.
רק לשהות ב־שקט שקדם להכול.
תפסיק לשאול למה אתה מרגיש ככה. תתחיל לראות מתי אתה מפסיק להרגיש בכלל.
הקורס הזה לא יעשה אותך “רגיש יותר” או “שליו יותר”.
הוא יראה לך איפה אתה מתכחש לעצמך – ויפתח לך דלת הביתה.
רוצה להיכנס? אז תכנס.
רגשות לא נועדו לעבור. הם באים להראות לך משהו שלא רצית לראות.
אתה מרגיש כעס? בושה? פחד?
זה לא תקלה. זה לא משהו לתקן.
רגש זה איתות. לא כדי שתילחם בו – כדי שתסתכל.
זה לא עוד קורס רגשי. זו מראה.
קורס הבנת רגשות הוא לא שיעור שמלמד אותך להרגיש “טוב יותר”.
הוא מפגיש אותך עם השאלה: למה אני מרגיש – ואיך אני מגיב לזה בלי לשים לב?
ברגע שתראה – אתה תוכל לבחור. לא כי למדת טכניקה, אלא כי סוף סוף הפסקת לברוח.
מה יקרה לך בקורס? בלי הבטחות. רק אפשרות.
- 🔸 תראה את הרגש כשהוא עולה – ולא רק בדיעבד
- 🔸 תבין למה אתה נתקע באותן תגובות שוב ושוב
- 🔸 תגלה שרגשות לא “משתלטים עליך” – אלא שאתה משתף איתם פעולה
- 🔸 תזהה את ההפרדה בין הרגש לבין מי שמרגיש
מה באמת קורה שם בפנים? טבלת רגשות
🤯 רגש | מה הוא רוצה שתראה? | מה קורה כשאתה נאבק בו? | איך אפשר לראות אותו אחרת? |
---|---|---|---|
😡 כעס | פער בין מה שציפית למה שקרה | הוא מתגבר, ואתה מאבד שליטה | כעס כהזמנה להקשבה כעס כסימן שאתה עדיין אכפת כעס ככוח שלא תורגם למילים |
😞 דחייה | רצון להיות שייך – שלא התקבל | מרגיש פחות ערך, מנסה לרצות | דחייה כהזדמנות להכיר את עצמך בלי תלות דחייה כתזכורת שאתה לא שייך למה שפוגע בך דחייה כבדיקה: מי אני בלי אישור? |
😰 פחד | תחושת איום – אמיתי או מדומיין | ריצה, קיפאון, שליטה מוגזמת | פחד כהזדמנות לבחון אמון פחד כהזמנה להתקרב – לא להתרחק פחד כתגובה אוטומטית שאפשר לשהות בתוכה |
🥺 בושה | הסתרה של משהו שאתה חושב שהוא “לא ראוי” | מכווץ, מתרחק, מנסה להיעלם | בושה כניסיון להישאר בשליטה בושה כצמא לאישור פנימי בושה כקריאה להיראות בלי הגנה |
😐 ריקנות | אין שייכות. אין כיוון. אין צורך | מדחיק, ממלא ברעש חיצוני | ריקנות כהזמנה להקשבה חדשה ריקנות כלב שלפני יצירה ריקנות כאפשרות לחיים בלי דרמה |
שאלות שיש לך על החיים – תשובות אמיתיות:
למה בכלל להעמיק ברגשות? אני מסתדר יופי גם ככה.
יכול להיות שאתה באמת “מסתדר”.
אבל להסתדר זה לא לחיות.
רגשות שאתה לא מבין – מנהלים אותך בשקט.
ברגע שאתה לומד לראות אותם מבפנים, אתה לא רק מגיב פחות — אתה מתחיל לבחור באמת.
מה ההבדל בין להרגיש לבין לחשוב על הרגש?
לחשוב על רגש זה להסביר למה אתה מרגיש ככה.
להרגיש רגש זה לשהות בתוכו בלי תירוץ.
ורק כשאתה באמת מרגיש – אתה יכול לראות מה הוא בא להגיד, לא מה אתה רוצה שיגיד.
זה לא סתם חפירות? רגשות באים – עוברים.
רוב האנשים לא באמת “מעבירים” רגשות – הם פשוט מתרחקים מהם.
הרגש נשאר, אבל הופך להתנהגות אוטומטית.
כעס מודחק = התפרצות פתאומית.
פחד לא מדובר = דחיינות.
אז כן – רגשות עוברים. אבל לפעמים, הם גם חוזרים בדלת האחורית.
מה זה אומר “להבין רגש”? זה לא משהו פשוט?
אם זה היה פשוט – היית שואל “מה אני מרגיש עכשיו?”
ולא “איך אני יוצא מזה?”
הבנה רגשית זו לא פילוסופיה – זו מיומנות של ראייה לפני תגובה.
וזה משנה הכל.
אם אני כבר בטיפול רגשי – זה רלוונטי לי?
כן, מאוד.
כי גם בטיפול – לא תמיד מבינים מה באמת מפעיל אותך.
העבודה של NeverMind לא באה להחליף טיפול, אלא ללמד אותך להסתכל ישירות על הרגש – גם בלי מטפל ליד.
מה אם אני לא “רגיש”? זה מתאים גם לאנשים רציונליים?
רגשות זה לא עניין של רגישות – זה חלק מהחיים.
השאלה היא לא אם אתה “רגיש”.
השאלה היא אם אתה באמת רואה מה מריץ אותך מאחורי הקלעים.
ואם אתה כאן – כנראה שאתה כבר מוכן להפסיק לברוח מהתשובה.