מעבר לכל מדיטציה: גישת “NeverMind” לא שיטה, לא מדיטציה, לא כלום

🌀 שיעור 1 – לא שיטה, לא מדיטציה, לא כלום

“אם אתה רוצה כלום – תדע שזה גם מה שאתה בורח ממנו. ואם אתה בורח מהמציאות – כנראה לא באמת ראית אותה.”

יש אנשים שפותחים את הבוקר במדיטציה. יש כאלה שפותחים את הבוקר בהכחשה. וכולנו – כמעט בלי לשים לב – מחפשים מקום שקט. מקום אחר.

אבל מה אם המקום הזה, המדיטטיבי, השקט, המואר – הוא בעצם סתירה אחת גדולה? ומה אם הרצון להגיע אליו בכלל נובע מבריחה?

🔄 מדיטציה כתגובה – לא כחקירה

כשאתה אומר: “אני צריך מדיטציה כדי להירגע”, אתה כבר מאשר שהמציאות לא מספיקה. אתה לא באמת כאן – אתה רק בורח למקום שתוכל לשלוט בו.

זה אולי עוזר לרגע, אבל זה גם יוצר תלות. אתה לא כאן, אתה שם. ומה קורה כשאתה חוזר? המציאות מרגישה אפילו יותר רחוקה.

האם אתה באמת רואה?

נניח שאני מנסה להסביר לעיוור מה זה צבע שקוף. איך הייתי עושה את זה?

• דרך שמיעה
• דרך תחושה
• דרך רעיון
• או דרך הדמיון

לעיוור אולי אין עיניים – אבל יש תודעה. וגם לך. אתה לא חייב לראות כדי להבין – אתה צריך להסכים לא לדעת.

📎 השיטה שאינה שיטה

שואלים אותי לפעמים: “אז מה השיטה שלך?” אני עונה: “זו לא שיטה בכלל.” אם אתה מחפש שיטה – אתה עדיין חושב שאתה מקולקל. NeverMind לא מבקשת לתקן – היא מזמינה אותך לראות שאין מה לשנות.

לראות שהשקט והבלגן מתקיימים יחד. שהמושלם כולל גם את החוסר. ושהכלום – הוא לא מקום לברוח אליו – אלא רק עוד מקום שאתה בוחר.

🎭 תרגול פשוט לשבור תפיסה

תדמיין שאתה משחק משחק מחשב. רק שהפעם אתה יודע – שלא משנה מה יקרה, בסוף לא קורה כלום.

איך היית משחק?

• האם היית מעז יותר?
• האם היה לך חשוב “לנצח”?
• האם היית מרשה לעצמך לשחק – באמת?

עכשיו שאל את עצמך: מה יקרה אם גם המציאות היא רק משחק?