למה אנשים רוצים להרגיש שהם “אחד עם המציאות”? אם הכול אני – אז עם מי אני משחק? אם היית המלך של העולם

הרצון להרגיש אחד עם המציאות – מה זה אומר?

השואל רוצה לחוות שהוא והמציאות זה אותו דבר.
הוא מאמין שאם ירגיש אחד עם המציאות, הוא יוכל להשתחרר מהסבל.
השאלה היא – האם באמת זה יביא אושר?
מה קורה כשאני מבין שאני המציאות?

אם אתה המציאות – זה אומר שאין לך שום הפרדה, אין מי שיחווה משהו מחוץ לעצמך.
זה כמו להיות מלך שאין לו עם מי לשחק – כי הוא הכול ואין שום דבר מחוץ לו.
זה יגרום לכך שלא תהיה הבחנה בין טוב לרע, בין חוויות שונות – כי הכל אותו דבר.
האם אפשר לחיות כאילו אנחנו גם המציאות וגם לא?

כמו שמלך ששכח שהוא מלך נהנה מהחיים כעבד, אבל עדיין יודע שהוא מלך.
כך אפשר לחיות בידיעה שהאדם הוא חלק מהמציאות, אבל גם להיות נפרד ממנה כדי לחוות רגשות וחוויות שונות.
המשמעות היא שאם תמיד היינו מרגישים אחד עם המציאות, לא היה לנו משחק – ולכן גם לא היינו רוצים את זה.
למה הרצון להיות “המציאות” מרחיק אותנו מהאושר?

כי אנחנו רודפים אחרי חוויה מושלמת במקום להבין שהאושר כבר כאן – והוא קיים דווקא בתוך השונות והניגודים.
אתה כבר עושה את מה שאתה רוצה, גם אם לפעמים זה להרגיש רע.
לכן הפתרון הוא לא לברוח מהחוויה של ההפרדה – אלא ללמוד ליהנות ממנה.

למה אנשים רוצים להרגיש שהם “אחד עם המציאות”?
אם נהיה בטוחים שאנחנו המציאות – האם זה יפתור לנו את כל הבעיות?
למה דווקא ההפרדה בינינו לבין המציאות יוצרת את החוויות המעניינות בחיים?
איך אפשר לחיות גם כמציאות עצמה וגם כמשהו נפרד ממנה?
מהו הסוד האמיתי לאושר – ואיך הוא קשור לכל מה שאנחנו רוצים?